בעקבות השלטים הכחולים - מסלול טיול בבני-עטרות
לחצו על הקישור ותוכלו לצפות בתצלומי המבנים הטמפלרים: http://picasaweb.google.com/nitza.dekel/tHxubC#
שלט מספר -1
בני-עטרות – מידע כללי
מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית, הוקם בשנת 1948 על ידי חקלאים שנאלצו לעזוב את מקום מושבם במלחמת העצמאות, מהיישובים: עטרות ושאר-ישוב וכן תושבים מבן שמן.
בשנת – 1953, בעקבות הפילוג הרעיוני בקיבוצים, הצטרפו למושב – 20 משפחות מקיבוצים שונים בארץ.
התושבים המפונים והמצטרפים, התיישבו במושבה הטמפלרית הנטושה - וילהלמה, ששמה הוסב לבני – עטרות, ע"ש עטרות שפונתה.
המושבה הטמפלרית שישבה באותו מקום הוקמה בשנת 1902 על שטח של 8900 דונם ונקראה "חמידייה - וילהלמה":
• "חמידייה" על שם השולטן עבד אל-חמיד השני.
• "וילהלמה" על שם הקיסר וילהלם השני, אשר ביקר בארץ בשנת 1898.
הייתה זו המושבה החמישית של הטמפלרים בא"י.
הרחובות ובתי המושבה, שנבנו בדגם הצלב הטמפלרי, השתמרו כמעט במלואם.
הטמפלרים עסקו בחקלאות, היו להם שדות תבואה, כרמי ענבים ופרדסים, אבל בעיקר עסקו בגידול פרות לחלב.
בשנת 1948, פינו הבריטים את אחרוני הטמפלרים שישבו בארץ ישראל. חלקם חזר לאירופה ורובם עברו לאוסטרליה.
בני – עטרות, הוא מושב עובדים של תנועת המושבים, מונה כיום 68 משקים חקלאיים שברובם יש בית אב ראשי ובן ממשיך וכן שכונת הרחבה ובה כ- 90 משפחות.
התושבים שומרים בקפדנות על הארכיטקטורה הייחודית של המקום.
המושב מתנהל ע"י ועד משקי הדואג לצרכים החקלאיים וועד מוניציפאלי, הדואג לרווחת התושבים ומספק מכלול של שירותים קהילתיים.
במקום שוכן בית-ספר אזורי של יישובי מועצת חבל מודיעין. בניין המנהלה של בית הספר שימש בעבר כבית ספר לילדי הטמפלרים.
ענפי החקלאות העיקריים במושב: מטעים, ענפי קישוט לייצוא, ירקות ולול.
שלט מספר – 2
בית הספר
מבנה זה שימש כבית ספר לילדי המושבה הטמפלרית. המבנה ובית ההתכנסות היו באותה חצר. כיתות הלימוד היו בקומת המסד, ובקומה העליונה התגוררו המורים והכומר הכפרי. המרתף שימש לאחסון.
בחזית הבניין יש מרפסת לקישוט, מונחת על קורות בטון מעוטרות. החלונות נשמרו בסגנונם המקורי המקושט. לפני מספר שנים שופץ המבנה תוך שימור מראה החזית שלו. עם זאת, מדרגות העץ הפנימיות הוחלפו, וכך גם מעקה המרפסת האחורית ותקרות החדרים.
סביב המבנה נשארו שרידים מגדר האבן האופיינית למושבה הטמפלרית.
בראשיתו של מושב בני-עטרות שימש המבנה כבית ספר לילדי המושב ומאוחר יותר הוסב לבית ספר אזורי; כיום נמצאת בו הנהלת בית הספר האזורי.
שלט מספר – 3
בית העם - בית ההתכנסות (Gemeindehaus)
מבין מבני הציבור במושבה הטמפלרית היה בית העם החשוב ביותר. הבניין נבנה בין עשרת הבתים הראשונים במושבה ושימש לאספות של חברי האגודה, ובימי ראשון שימש ככנסייה. במבנה הזה התקיימה בשנת 1911 "ועידת וילהלמה" ובה התקבלו החלטות בנושאי חינוך.
בית העם הוקם כחלק משורת בתי המגורים. הוא נבנה בסגנון פשוט, ללא קישוטים פנימיים או חיצוניים וכלל חדר ישיבות ואולם התכנסות גדול ובו בימת מטיף. על גג הבניין היה מגדל מקורה ברעפים לפעמון אחד. בחזית, מעל דלת הכניסה, היה גמלון משולש ובו קבוע שעון.
לבניין היו חלונות ודלת כניסה מקומרים ומודגשים באבן.
בראשית שנות החמישים, הוסרו מגדל הפעמון והגמלון, נאטמו החלונות המקוריים והדלת ונשארו רק תבליטי האבן של משקופי החלונות ופתחי הדלתות.
סמלי פולחן דתיים נאספו מתוך המבנה והועברו לרשות הכנסייה בירושלים.
בתחילה שימש המבנה כבית העם של מושב בני-עטרות. כיום הוא משמש כאולם ספורט ואירועים של בית הספר האזורי.
שלט מספר – 4
הדואר והמזכירות
בשורת מבני הציבור, היה זה המבנה היחידי בן קומה אחת. במבנה היה המשרד להנהלת המושבה, להנהלת חשבונות של קופת "הטמפל" ולדואר. דברי הדואר חולקו לתיבות שבקיר המבנה והגישה לתיבות הייתה מתוך המשרד ומחוצה לו.
הנהלת החשבונות של המושבה עמדה בביקורת הנהלת החשבונות הכללית של הארגון. בימי מלחמת העולם השנייה, כשהמקום היה בשליטת הבריטים, שימש המשרד להנהלת חשבונות וכמקום לחלוקת המשכורות לחיילים.
בראשיתו של מושב בני-עטרות שימש המבנה בעת ובעונה אחת כמרפאה, מזכירות, משרד להנהלת החשבונות ודואר. כיום משמש המבנה כ"מועדון החבר הוותיק" ומשרד דואר של המושב.
המבנה עבר שיפוץ תוך כדי שימור מלא: תיבות הדואר הטמפלריות נותרו במקומן אך כוסו בדיקט ומעליו שכבת שפריץ להגנתן, כל החלונות נשארו בצורתם המקורית.
שלט מספר – 5
בניין המחלבה
בשנת 1936 נבנה בניין המחלבה המקורי, והוא שימש להכנת החלב לשיווק. כדי לקבל אישור לשיווק החלב לאוכלוסייה היהודית בפתח תקווה, חי במושבה רב יהודי יחד עם בני משפחתו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבה משפחת הרב, שיווק החלב הניגר נפסק ובמחלבה החלו לייצר גבינות קשות. הגבינות שווקו לצבא הגרמני והיו חלק מהתרומה של האוכלוסייה המקומית למאמץ המלחמתי.
בניין המחלבה נבנה בסגנון בינלאומי, בטכנולוגיית בנייה מסיבית, כולו יצוק בטון. החיפוי המקורי (השפריץ הדק המיוחד) ידוע בכינוי "קראנצפוץ". המבנה הסמוך שימש כחדר הגנרטורים ונשמר ללא שינוי.
כיום משמש המבנה למזכירות מושב בני-עטרות. בחזיתו, חדר הנצחה לזכר חללי המושב במלחמות ישראל.
שלט מספר – 6
מתחם ברכת המים
המתחם כולל את בית המשאבות, מגדל המים ובריכת האגירה. באר המים נחפרה ב-1910 ונתגלו בה מים ראויים לשתייה. המים נשאבו אל בריכת האגירה וממנה חולקו לשטחים החקלאיים. כאשר התחילו להשתמש בטכנולוגיית הבנייה בבטון, נבנה מגדל המים הסמוך.
במשך הזמן הפכה בריכת האגירה גם לבריכת שחייה; נוספו מלתחות ליד הכניסה, ונבנו מדרגות בטון ומעקי ברזל בתוך הבריכה.
הבאר משמשת כיום את מושב בני-עטרות. מערכת השאיבה של הבאר נמצאת בבית המשאבות השמור בחלקו. ליד בריכת האגירה הטמפלרית בנתה חברת "מקורות" בריכת אגירה חדשה, סגורה.
במשך כמה שנים הייתה הבריכה הישנה בריכת השחייה של מושב בני-עטרות. מגדל המים נותר שמור אך אינו בשימוש.
ממתחם זה יוצאת דרך מערבה לבית הקברות הטמפלרי, ממנו שרדה חומת האבן ההיסטורית והצמחייה המקורית, אחרי קום המדינה הועברו הקברים לבית הקברות הטמפלרי בירושלים.
שלט מספר - 7
"בית המועצה"
נבנה בעשור הראשון של המאה ה - 20, בתקופת המושבה ווילהלמה, על-ידי משפחת איכרים טמפלרים, שהגיעו לארץ בשנת 1884.
בשנים 1990 - 1950 שימש הבניין את משרדי המועצה האזורית "מודיעים", כיום "חבל מודיעין", ומכאן שמו.
בשנים 1952 - 1948, גרו בבית מפונים מבארות-יצחק שבנגב.
עד שנת 1989 שכן בית הכנסת של בני-עטרות בשניים מחדריו.
מבני המשק החקלאי שהיו מאחורי הבית נהרסו בהדרגה. הברוש, הדקל והקקטוס בחצר נותרו מתקופת הטמפלרים.
בשנת 2009 שוקם הבניין על ידי אגודת מושב בני-עטרות.
הבית בנוי מלבני כורכר, מסגרות החלונות עשויות אלמנטים טרומיים מבטון תוצרת וילנד.
במרפסות החזית, פריטי פלדה ופרזול שעוצבו ע"י נפח טמפלרי.
בתהליך השימור שומרו גם המרתף, רצפות העץ וציורי קיר במבואה.
